מחלת אגירת גליקוגן IA (טיפוס מלטז)
Glycogen Storage Disease IA (Maltese Type)
מחלת אגירת גליקוגן IA (טיפוס מלטז) נגרמת על ידי מוטציה בגן G6PC, המובילה לחוסר יכולת של הכבד לפרק גליקוגן לגלוקוז, ומתבטאת בהיפוגליקמיה קשה, חמצת לקטית, הגדלת כבד ופיגור גדילה.
G6PC
Base Substitution c.450G>C p.Met121Ile
אוטוזומלי רצסיבי
רקע ותיאור מלא
בסיס גנטי - נגרם על ידי מוטציה בגן G6PC (גלוקוז-6-פוספטאז), ספציפית החלפת G ל-C בנוקלאוטיד 363 (c.363 G>C, p.M121I) באקסון 3 בכלבי מלטז. האנזים G6PC חיוני לייצור גלוקוז מגליקוגן; המוטציה מובילה לירידה בפעילות האנזים (כ-15 פעמים פחות מהרגיל). המחלה עוברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית — נדרשים שני עותקים מוטנטים כדי לפתח את המחלה; נשאים בעלי עותק אחד ואינם מראים תסמינים. פתופיזיולוגיה - חוסר או היעדר אנזים G6PC פונקציונלי פוגע ביכולת הכבד לפרק גליקוגן לגלוקוז, מה שמוביל להצטברות גליקוגן בתאי הכבד, הכליות, השרירים והלב. הדבר גורם להיפוגליקמיה, חמצת לקטית, הגדלת כבד (הפטומגליה), חולשת שרירים ופיגור גדילה. הצטברות גליקוגן גורמת לתפקוד לקוי של התאים ובסופו של דבר לכשל איברים. סיבוכים - גורים נגועים לעיתים קרובות מתים ברחם, נולדים מתים, או מתים תוך מספר חודשים לאחר הלידה. התסמינים כוללים היפוגליקמיה קשה, אי-שגשוג, עייפות, כבד מוגדל, קשיי נשימה וחולשת שרירים. יכולה להתרחש מינרליזציה של רקמות רכות, כולל בכליות ובריאות. אין תרופה יעילה; טיפול תומך הוא האפשרות היחידה. מדוע זה חשוב למגדלים ולווטרינרים - עבור מגדלים, מניעת ייצור גורים עם הפרעה מטבולית קטלנית זו שומרת על בריאות הגזע ומפחיתה הפסדים. וטרינרים משתמשים בבדיקות גנטיות ובסימנים קליניים לאבחון מוקדם וייעוץ לבעלים לגבי פרוגנוזה וטיפול. דפוס התורשה האוטוזומלי הרצסיבי מסייע בגיבוש שיטות רבייה אחראיות. הבדיקה הגנטית מזהה וריאנטים גנטיים ידועים בלבד ואינה מהווה אבחנה קלינית. אבחון מחייב בדיקה וטרינרית.
המלצה לרבייה
יש להימנע מזיווגים העלולים להוליד גורים מושפעים. שידוך נשא × נקי בטוח; יש לבדוק גנטית כל צאצא המיועד לרבייה.
גזעים רלוונטיים
בדיקות DNA מזהות וריאנטים גנטיים ידועים בלבד. הן אינן מהוות אבחנה רפואית ואינן מחליפות בדיקה קלינית או ייעוץ וטרינרי.